ILAN-ES
פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל-אביב
בשיתוף:
אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור-הארץ, בקצב ממוצע של כ-50 ברקים בשנייה. לברקים נלוות תופעות מזג-אוויר סוער כגון ברד, שטפונות וטורנדו, והן משפיעות גם על הרכבה הכימי של האטמוספירה.
ניסוי ILAN-ES עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד. תופעות אלה נקראות שדוני-ברקים והן מתרחשות בין הגבהים 50 ל-90 ק"מ, בשכבות המזוספרה והסטרטוספרה. לתצפיות מהחלל הצטרפו מדידות מרשת של מצלמות במקומות שונים ברחבי העולם, כולל מ-11 בתי-ספר בישראל ו-6 בתי-ספר באפריקה ובהונג-קונג. גם קבוצות מחקר מיפן, צרפת, הונגריה, ניו-זילנד, דנמרק, ארה"ב וברזיל תשתתפנה בתצפיות, להן יצטרפו חובבים בפוארטו-ריקו, במרכז אירופה ובדרום-אמריקה. בנוסף, נאספו נתונים ממערכות גלובליות ומרשתות עולמיות בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי שעוקבות אחרי סופות ברקים – לצורך מיפוי הברקים החזקים.
תחזיות יומיות על מיקום הסופה הועברו לתחנת החלל הבינלאומית מצוות המדענים, על מנת להנחות את איתן להיכן להפנות את המצלמה, באופן דומה לביצוע ניסוי MEIDEX על מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003, על ידי אל"מ אילן רמון ז"ל.
מטרת המחקר היא לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית.
ILAN-ES
In partnership:
ILAN-ES
פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל-אביב
بالشراكة:
אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור-הארץ, בקצב ממוצע של כ-50 ברקים בשנייה. לברקים נלוות תופעות מזג-אוויר סוער כגון ברד, שטפונות וטורנדו, והן משפיעות גם על הרכבה הכימי של האטמוספירה.
ניסוי ILAN-ES עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד. תופעות אלה נקראות שדוני-ברקים והן מתרחשות בין הגבהים 50 ל-90 ק"מ, בשכבות המזוספרה והסטרטוספרה. לתצפיות מהחלל הצטרפו מדידות מרשת של מצלמות במקומות שונים ברחבי העולם, כולל מ-11 בתי-ספר בישראל ו-6 בתי-ספר באפריקה ובהונג-קונג. גם קבוצות מחקר מיפן, צרפת, הונגריה, ניו-זילנד, דנמרק, ארה"ב וברזיל תשתתפנה בתצפיות, להן יצטרפו חובבים בפוארטו-ריקו, במרכז אירופה ובדרום-אמריקה. בנוסף, נאספו נתונים ממערכות גלובליות ומרשתות עולמיות בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי שעוקבות אחרי סופות ברקים – לצורך מיפוי הברקים החזקים.
תחזיות יומיות על מיקום הסופה הועברו לתחנת החלל הבינלאומית מצוות המדענים, על מנת להנחות את איתן להיכן להפנות את המצלמה, באופן דומה לביצוע ניסוי MEIDEX על מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003, על ידי אל"מ אילן רמון ז"ל.
מטרת המחקר היא לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית.
.jpeg)
%20(1).jpeg)
.jpeg)
-min%20(1).jpeg)
.jpeg)
